חוברת מידע – כבדות בשמיעה

כבדות שמיעה
פגיעה בשמיעה נובעת ממספר רב של סיבות ובין היתר היא עשויה להיות מולדת, לנבוע ממחלה, מדלקות בתעלת השמע, באוזן תיכונה או באוזן פנימית, מתרופות מסוימות הניתנות בטיפול של מחלות קשות, מחשיפה לרעש בעוצמות גבוהות, וכמובן מהזדקנות.
ישנם סימנים רבים שעשויים להעיד על ירידה בשמיעה: קושי בשמיעת צלילים חלשים; צורך לבקש מהדובר לחזור על דבריו; שגיאות בהבנת הנאמר, בעיקר בתנאי האזנה מאתגרים; קושי בהשתלבות בשיחה קבוצתית; צורך לראות את פני הדובר בזמן שיחה; צפצופים באוזניים וקשיים בהבנת שיחות טלפון.
חוברת זו מרכזת מידע המיועד לכבדי שמיעה ומתחרשים על מנת לסייע להם במימוש זכויותיהם.
החוברת הוכנה ע"י "בקול" -  ארגון כבדי שמיעה ומתחרשים והאגודה לזכויות החולה.
 
תוכן העניינים
 
סעיף תיאור עמוד
פרק א' – בדיקות שמיעה בדיקות שמיעה קיימות ומה הן בודקות  
פרק ב' – מכשירי שמיעה ואביזרי עזר לשמיעה מכשירי שמיעה – סוגים וזכאות בסל  
שתל קוכליארי  
מערכת שמיעה מבוססת הולכת עצם  PONTO/BAHA  
אביזרי עזר לשמיעה  
פרק ג' - טיפולים בדיבור וגמגום    
פרק ד' - זכויות כספיות ביטוח הלאומי  
מס הכנסה  
שירותי תמיכה לתקשורת במשרד הרווחה  
אחר - ארנונה, בזק, תחבורה  
פרק ה' – תנאי עבודה תנאי עבודה ואיסור הפליה בעבודה  
פרק ו' – ארגוני סיוע ועמותות חולים נתקלת בבעיה – למי לפנות  
עמותות חולים וארגוני סיוע  
 

פרק א' -  בדיקות שמיעה קיימות ומה הן בודקות
 
קיימות מספר בדיקות שמיעה הנדרשות במצבים שונים ובהתאם להחלטת הרופא המטפל כלהלן:
 
 
  1. בדיקת שמיעה  (אודיומטריה) – בדיקה זו הינו "סטנדארט הזהב" בקביעת קיומה, דרגתה וסוג ירידת השמיעה. במהלך הבדיקה הנבדק/ת יושב/ת בחדר אטום מבודד קול, ומרכיב/ה אוזניות שבהן מושמעים צלילים שונים בעוצמות שונות. הנבדק/ת מזהה את הצלילים באמצעות לחיצה על כפתור/הרמת יד. כמו כן מושמעים מילים בעוצמות קול שונות והנבדק/ת מתבקש/ת לחזור עליהן.
  2. בדיקת טימפומומטריה (היענות אקוסטית) - בדיקת מצב האוזן התיכונה באמצעות מכשיר המכונה טימפנומטר. במהלך הבדיקה, העורכת עד מספר דקות, מודדים את היענותו של עור התוף בתגובה לשינוי לחץ האוויר בתעלת השמע. מממצאי הבדיקה ניתן ללמוד על קיום בעיה, המקשה על עור התוף לנוד, למשל נוכחות נוזלים בחלל האוזן התיכונה או נקב בעור התוף.
  3. בדיקת "ברה" ABR (פוטנציאלים שמיעתיים מעוררים)  - הבדיקה בוחנת את תגובת עצב השמע בחלק ממסלולו במוח לגירוי שמיעתי בטווח תדרים מצומצם יותר מהטווח הנמדד בבדיקת האודיאומטריה.. הבדיקה מתבצעת במקרים בהם יש צורך בהערכת שמיעה של אדם מבלי להזדקק לשיתוף פעולה מצידו, למשל אצל תינוקות, או במקרים בהם יש חשש לגורם פטולוגי לירידת השמיעה. הבדיקה אינה כואבת ואינה גורמת לאי-נוחות כלשהי.
  4. בדיקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת) – מיועדת בד"כ לבחון את תקינות המבנה הפנימי של האוזן במקרים שעולה חשש לירידה בתפקוד עצב השמיעה או בעיות מבניות או מכניות במערכת השמיעה.
  5. בדיקת הדים קוכליאריים (OAE) – מיועדת לבדוק תקינות האוזן הפנימית והערכה על תפקוד הקוקלאה (שבלול). מבוצעת אצל יילודים ותינוקות קטנים כחלק מהבדיקות בבתי היולדות.
  6. זכאות – הבדיקות כלולות בסל הבריאות שבאחריות הקופות בהתאם לצורך רפואי ולהמלצת הגורם המקצועי בקופה.

פרק ב' - מכשירי שמיעה, אביזרי עזר לשמיעה ושתלים
 
  1. מהו מכשיר שמיעה וכיצד הוא מסייע למשתמש
    1. מכשיר שמיעה מגביר את צלילי הסביבה השונים ומסייע למשתמש לתקשר טוב יותר עם הסביבה. כיום קיימים מכשירי שמיעה מגוונים מבחינת הגודל, הצורה, ורמת הטכנולוגיה. מרבית מכשירי השמיעה מתוכנתים לאפשר שמיעה טובה יותר של צלילי הדיבור על פני צלילי הרקע. כל מכשירי השמיעה קולטים את צלילי הסביבה ומגבירים אותם בהתאם לצרכי הירידה בשמיעה של המשתמש.
    2. בחירת המכשירים נעשית בהתאם לצרכים השמיעתיים של המשתמש, בהתחשב בנוחות השימוש עבורו, צרכיו התקשורתיים, תקציבו, רוצונותיו, ומגבלות פיזיות (מוטוריות, ראייה וכד') שעלולות להשפיע עליו.
  2. סוגי מכשירים קיימים וההבדלים ביניהם:
נהוג לסווג את מכשירי השמיעה הקיימים היום לשני סוגים, בהתאם לטכנולוגיה המשמשת לתפעולם: אנלוגיים ודיגיטליים.
 
  1. מכשיר שמיעה אנלוגי מגביר את כל צלילי השמיעה באופן שווה. מעבר להתאמת עוצמת הרמקול לדרגת ירידת השמיעה של המשתמש בבחירת המכשיר, קיימת יכולת מוגבלת לכוון את המכשיר. לרוב מחירו נמוך יותר.
  2. מכשיר שמיעה דיגיטלי מאפשר כיוון מדויק יותר של המכשירים באמצעות מחשב, בהתאם לעקומת השמיעה של המטופל, ומאפשר למשתמש הבנת דיבור ונוחות שמיעתית טובות יותר. יש מכשירים דיגיטליים הכוללים מספר תכניות שמיעה למצבי האזנה שונים, כמו סביבה רועשת או מוזיקה. המכשירים הדיגיטליים מתכווננים בדרך כלל באופן אוטומטי לפי תנאי הסביבה ויעילים יותר ממכשירים אנלוגים במניעת תופעות כמו צפצופים (פידבק) ורעשי רקע. בתוך הקטגוריה של מכשירי השמיעה הדיגיטליים יש מגוון רחב מאוד של טכנולוגיות, המשפיעות על תפקוד המכשירים בתנאי האזנה שונים. הבדלים ברמה טכנולוגית משפיעים מאוד על מחירי המכשירים.
  3. מכשירי שמיעה גם מחולקים לקטגוריות שונות לפי צורתם. הבדלים בצורת המכשירים הם לאו דווקא משפיעים על מחירי המכשירים. רוב צורות המכשירים קיימות בכל רמות הטכנולוגיה. צורת מכשיר השמיעה נבחרת בהתאם לצרכי ההגברה (העוצמה הנדרשת של המכשיר) ובהתאם לרצונותיו/ה וצרכיו/ה של המטופל/ת. יש שתי קטגוריות כלליות לצורות מכשירי השמיעה: מכשירים תוך אוזניים (הבנוים לפי מידה שנלקחת מתעלת השמע) ומכשירים אחור-אוזניים.
  4. מכשירים תוך-אוזניים
    • מכשיר לגמרי בתוך תעלת האוזן (CIC): מכשיר השמיעה הקטן ביותר, לרוב נסתר לחלוטין. מתאים בדרך כלל לבעלי לקות קלה עד בינונית-חמורה בשמיעה. לשימוש במכשיר זעיר נדרשות יכולות מוטוריות טובות וראייה טובה.
    • מכשיר בתוך תעלת האוזן (ITC): מכשיר שמיעה שנכנס לתוך התעלה וממלא את חלק מחלל האוזן. אפשרות הגברה קצת יותר גדולה ממכשיר CIC, ובד"כ עם סוללה יותר גדולה מה-CIC. לעיתים מותקנים על המכשיר כפתור לחיצה או גלגל עוצמה המאפשרים למשתמש להחליף בין תוכניות שמע שונות או לשלוט במידה מסוימת בעוצמת המכשיר.
    •  
    • מכשיר בתוך האוזן (ITE): המכשיר ממוקם בתעלת האוזן ובמבואה, ומספק עוצמה חזקה יותר לעומת ה-CIC וה-ITC עם אותן אופציות שליטה של מכשיר ITC.
 
 
  1. מכשיר מאחורי האוזן (BTE): המכשיר מורכב מאחורי האפרכסת ומחובר לאוזנייה קשה או רכה שממוקמת בתוך התעלה. מכשירים בצורה זו מתאימים לכל דרגות ירידות השמיעה, כולל גם ירידות חמורות ועמוקות. בירידות קלות עד בינוניות בשמיעה ניתן להתאים מכשיר שמיעה בהתאמה פתוחה(Open Fitting), שבו צינורית זעירה בתעלת האוזן מכוסה בקצה בכיפה זעירה מסיליקון. טכנולוגיה זאת מאפשרת שמיעה טבעית יותר ושמירה על אוורור תעלת האוזן. מכשיר "מגבר-תוך-תעלתי" או "רמקול-תוך-תעלתי" גם כן עם צינורית זעירה וכיפת סיליקון, אך הרמקול של המכשיר נמצא בסוף הצינורית וממוקם בתוך התעלה. מכשירים אלה מתאימים לירידות שמיעה גדולות יותר, אפילו במקרים מסוימים עד ירידות חמורות בתדרים גבוהים.
 
 
  1. מכשיר בהולכת עצם: מיועד למי שאינם יכולים להרכיב מכשיר שמיעה רגיל עקב ליקוי במבנה האוזן, דלקות אוזניים חוזרות עם הפרשות, או לבעלי ירידה הולכתית בשמיעה. המכשיר מעביר את הצליל ישירות אל האוזן הפנימית באמצעות הרעדת עצמות הגולגולת ,ומורכב על קשת (HEADBAND).
  1. מה חשוב לדעת לפני רכישת מכשיר – שיקולים חשובים בבחירת מכשירי שמיעה[ש1]
    1. בדקו שמכשירי השמיעה נוחים לשימוש ומתאימים ליכולות המוטוריות ולמצב הראייה שלכם. ודאו כי אתם מצליחים להכניס ולהוציא את המכשיר מהאוזן, ולהחליף את הסוללה ולנקות את המכשיר.
    2. תפקידו העיקרי של מכשיר השמיעה הוא לאפשר הבנת דיבור טובה יותר. רצוי להעדיף שיקול זה על פני שיקולים אסתטיים.
    3. ודאו שהאדם המתאים את מכשיר השמיעה הוא קלינאי תקשורת או אודיולוג , בעל תואר אקדמאי ורשיון ממשרד הבריאות, ועם ניסיון בתחום האודיולוגיה ובהתאמת מכשירי שמיעה
    4. רשימת מכוני השמיעה וספקי המכשירים שבהסכם עם הקופות מפורסמים באתרי האינטרנט של הקופות. מומלץ לבחור ספק שיהיה קרוב אליכם ונגיש לכם, שכן התאמה ותחזוקה של המכשירים דורשות בדרך כלל ביקורים חוזרים במכון השמיעה. מציעה להכניס כאן את ההפניה לאתרי האינטרנט
    5. מומלץ לבצע סקר שוק בכמה מכוני שמיעה לפני רכישת המכשיר
    6. בררו מהו פרק זמן ההתנסות עם המכשיר לפני הרכישה (מקובל לאפשר חודש לפחות) ואם החזרת המכשיר בתום פרק זמן זה כרוכה בתשלום.
    7. חשוב !!! בדקו מה כוללת האחריות, לכמה זמן היא תקפה ואם התיקונים נעשים במקום או שהמכשירים נשלחים למעבדה. כמו כן, בדקו אם תקבלו מכשיר שמיעה חלופי בזמן התיקון.
    8. בררו אם יש מצב T (Telecoil) במכשירי השמיעה. זהו רכיב אלקטרוני המאפשר קליטה של צלילים דרך שדה אלקטרומגנטי במקום דרך מיקרופון המכשיר. מצב T קיים ברוב מכשירי השמיעה מאחורי האוזן ובהרבה מכשירים תוך-אוזניים בגודל ITC ו-ITE לפי בקשה בעת ההזמנה.  הפעלת מצב T בעת האזנה לטלפון מנתקת את מיקרופון  מכשיר השמיעה ומאפשרת את שמיעת הקו בלבד, ואז מופחתים רעשי הרקע ויכולת הבנת הנאמר טובה יותר. כמו כן, באמצעות מצב T אפשר להשתמש באביזרי עזר אישיים וציבוריים לשמיעה.
    9. התאמה דו-צדדית של מכשירי שמיעה
כשאתם מתלבטים אם לרכוש מכשיר שמיעה אחד או זוג מכשירים חשוב לדעת:
 
  • שמיעה דו-צדדית מאפשרת הבנת דיבור טובה יותר, בייחוד בתנאי האזנה קשים כמו רעשי רקע, הדהוד, ומרחק מהדובר.
  • שימוש בשני מכשירי שמיעה מאפשר מיקום טוב יותר של הקולות במרחב.
  • הגברה דו-צדדית מעניקה תחושת עוצמה טובה יותר למשתמש ומאפשרת לאודיולוג לכוון את המכשירים לעוצמות חלשות יותר.
  • מחקרים מראים ששימוש במכשירים בשתי האוזניים חשוב לשמירה על יכולת הבנת הדיבר בטווח הרחוק.
    1. כיצד להפיק את המיטב ממכשיר השמיעה
  • בתקופה הראשונה לאחר קניית מכשירי השמיעה חשוב להתאמן בשימוש במכשיר ובפונקציות הקיימות בו כדי להתרגל אליהם. תהליך ההסתגלות עשוי להמשך מספר חודשים, אך שונה מאוד מאדם לאדם. אין דרך אחת נכונה להתרגל למכשירי שמיעה. ניתן להתחיל בהרכבת המכשירים, בסביבה שקטה כמו בבית, באופן הדרגתי, לפרקי זמן ההולכים ומתארכים כל יום. החשיפה לצלילים שונים בסביבה, כמו צלצול פעמון הדלת, זרימת מים בברז, חריקת כיסא, וקולות הטלויזיה ו/או רדיו עוזרים להתרגל למכשירי השמיעה.
  • כשתרגיש כבר נוח עם המכשירים לאורך שעות רצופות, אפשר להתחיל לצאת עם המכשירים החוצה גם בצורה הדרגתית, לפרקי זמן ההולכים ומתארכים. תקחו בחשבון שרוב ירידות השמיעה מתפתחות בקצב איטי ולאורך זמן רב, אך הרכבת מכשירי השמיעה משנה באופן פתאומי איך העולם נשמע. בהתחלה קולות הסביבה עשויים להישמע חזקים, אך ככל שתרכיב את המכשירים באופן קבוע וסדיר יותר, התחושה איתם תשתפר. עם הזמן תוכלו לשפר את המיומנות שלכם בצורה ניכרת.
  • לחילופין, יש אנשים ש"משתוקקים" לשמוע ומעדיפים להתחיל מיד להרכיב את מכשירי השמיעה כמעט בכל מקום ולכל היום. דרך זו גם בסדר – אין סכנה מהרכבת המכשירים. חשוב לזכור שאתה ה"שופט" הכי טוב למה נכון ונוח עבורך, אז תקבע את קצב השימוש לפי מה שמרגיש לך נכון.
  • אם בכל זאת אינכם מצליחים להסתגל למכשירי השמיעה פנו לקלינאי התקשורת שלכם כדי לקבל סיוע נוסף ו/או פנו לבקול – ארגון כבדי שמיעה ומתחרשים לקבלת יעוץ, ליווי ותמיכה .
  1. מה זכאות בסל הבריאות להשתתפות ברכישת מכשירי שמיעה – לפי גילאים
    1. ילדים עד גיל 18
      • מצב רפואי מזכה -  מי שיש לו לקות שמיעה חד- צידית או דו- צידית המחייבת שיקום בעזרת מכשירי שמיעה או עזרי שמיעה.
      • אחריות לאספקת השירות – משרד הבריאות
      • תיאור הזכאות
  1. מכשיר שמיעה - תדרש השתתפות עצמית של 25% כאשר השתתפות משרד הבריאות לא תעלה על 6,000 ש"ח לכל אוזן ניתן להחליף מכשיר רק על סמך המלצה מנומקת של גורם מקצועי הממליץ על הצורך בהתאמת או החלפת מכשיר וזאת בתנאי שחלפו מספר שנים מרכישת המכשיר כלהלן: לפחות 3 שנים בילדים עד גיל 6 ולפחות  4 שנים בילדים מעל גיל 6.
  2. מערכת FM - תדרש השתתפות עצמית של 25% כאשר השתתפות משרד הבריאות לא תעלה על 8,000 ש"ח ניתן להחליף מכשיר רק על סמך המלצה מנומקת של גורם מקצועי הממליץ על הצורך בהתאמה / החלפה וזאת בתנאי שחלפו מספר שנים מרכישת המכשיר כלהלן: לפחות 4 שנים בילדים מעל גיל 6.
    1. מבוגרים בגילאי 18-64
      • מצב רפואי מזכה -  מי שיש לו לקות שמיעה חד- צידית או דו- צידית המחייבת שיקום בעזרת מכשירי שמיעה..
      • אחריות לאספקת השירות – קופות החולים
      • גובה ההשתתפות למכשיר – 953 ₪ (נכון 1/2/14) במסגרת סל הבריאות (לכל המבוטחים) ובנוסף קיימת השתתפות של ביטוחי השב"ן בקופות (לכל קופה השתתפות שונה בשב"ן)
      • תדירות החלפת מכשיר - מכשיר שמיעה אחד לכל אוזן, אחת לשנה קלנדרית ההחלפה תבוצע במקרה והמכשיר לא תקין או על סמך המלצה מנומקת של הגורם המקצועי לצורך בהחלפה עקב החמרה בשמיעה שדורשת החלפת מכשיר שמיעה או סיבה מקצועית אחרת.
      • תהליך רכישה – משרד הבריאות קבע עקרונות לתהליך הטיפול בהתאמת מכשיר שמיעה, כולל הגבלת משך הזמן לסיום התהליך תוך 60 יום (  ראה חוזר משרד הבריאות .  לכל קופה הסדרים ונהלים שונים כמפורט באתרי הקופות  מכבי;    מאוחדת;  לאומית  ; כללית 
    2. מבוגרים מגיל 65 ומעלה
      • מצב רפואי מזכה -  מי שיש לו לקות שמיעה חד- צידית או דו- צידית המחייבת שיקום בעזרת מכשירי שמיעה.
      • אחריות לאספקת השירות – קופות החולים
      • גובה ההשתתפות למכשיר עד– 3,249 ₪ (נכון 1/2/14)במסגרת סל הבריאות (לכל המבוטחים) ובנוסף קיימת השתתפות של ביטוחי השב"ן בקופות (לכל קופה השתתפות שונה בשב"ן)
      • תדירות החלפת מכשיר - מכשיר שמיעה אחד לכל אוזן, אחת לשלש שנים. ההחלפה תבוצע במקרה והמכשיר לא תקין או על סמך המלצה מנומקת של הגורם המקצועי לצורך בהחלפה עקב החמרה בשמיעה שדורשת החלפת מכשיר שמיעה או סיבה מקצועית אחרת.
      • תהליך רכישה – משרד הבריאות קבע עקרונות לתהליך הטיפול בהתאמת מכשיר שמיעה כולל הגבלת משך הזמן לסיום התהליך תוך 60 יום (ראה חוזר משרד הבריאות).  לכל קופה הסדרים ונהלים שונים
      • למידע נוסף לגבי זכאות למכשיר שמיעה מומלץ לפנות לאתרי אינטרנט כלהלן: משרד הבריאות,   מכבימאוחדת – זכאות למכשירים,  מאוחדת- התאמת מכשיריםלאומיתכללית 
 
לתשומת הלב
בתקופת הניסיון וגם אחריה חשוב לפנות לספק לכיוון המכשירים על סמך הניסיון בשטח וזאת מכיוון שניתן לשנות את הכיוונים של המכשיר ואת האוזניות לפי הצרכים הייחודיים של האדם.
 
  1. שתל קוכליארי
    1. מהו שתל קוכליארי וכיצד הוא פועל ?
שתל השבלול הוא מכשיר אלקטרוני זעיר ומתוחכם המשמש עזר שמיעתי. הוא מיועד לילדים ולמבוגרים בעלי ליקוי שמיעה חמור עד עמוק בשתי האוזניים, אשר אינם מפיקים תועלת מספקת ממכשירי השמיעה.
 
השתל מורכב משני חלקים: החלק הפנימי : זהו החלק המושתל בניתוח, הוא כולל מערך אלקטרודות המוחדר לאוזן הפנימית ותושבת הממוקמת מתחת לעור בעצם הגולגולת באזור שמאחורי האוזן. החלק החיצוני: מיקרופון הקולט את צלילי הסביבה, משדר קטן ומעבד דיבור.
בצורתם הממוזערת ביותר הם דומים למכשיר שמיעה מאחורי האוזן בתוספת מגנט הנצמד לראש.
 
כיצד מאפשר שתל השבלול לשמוע?
שתל השבלול מנסה לחקות את תהליך השמיעה. התהליך מתחיל בקליטת הצלילים השונים ע"י המיקרופון של המכשיר. הצלילים מועברים למעבד הדיבור. במעבד הדיבור הופך גל הקול לאות חשמלי. האות החשמלי מועבר בעזרת גלי רדיו דרך העור אל החלק הפנימי של השתללאלקטרודות, ומהן מועבר המידע בצורת פולסים חשמליים ישירות לעצב השמיעה המוביל את המידע אל המוח, שם הוא מפוענח למסר שפתי.
 
השלבים בתהליך ההשתלה
- בדיקות מקדימות ואבחון לצורך החלטה האם המועמד מתאים להשתלה מבוצעות בדיקות הכוללות בדיקת רופא אף-אוזן-גרון, בדיקות שמיעה והערכת המצב השמיעתי והשפתי ע"י קלינאי תקשורת. במידה ועברת יעוץ בעבר, כדאי לעבור יעוץ חוזר כיוון שתחום השתל מתקדם בקצב מהיר והקריטריונים להשתלה משתנים.
- ניתוח ההשתלה - הניתוח אורך מס' שעות (כ-3 שעות) ובמהלכו מוחדר מערך האלקטרודות לאוזן הפנימית. האשפוז לאחר הניתוח נמשך בד"כ שלושה ימים עד שבוע.
- הרכבת החלק החיצוני והפעלה ראשונית של שתל השבלול - ארבעה שבועות לאחר הניתוח מרכיבים את החלק החיצוני. בשלב זה מתחיל תהליך הכוונון של המכשיר. תהליך זה הוא הדרגתי ומשכו משתנה מאדם לאדם.
- תהליך השיקום - בשבועות הראשונים לאחר החיבור לשתל ניתן לשמוע רק צלילים, מבלי יכולת לזהות ולהבין. במשך החודשים הראשונים מתרחש תהליך ההסתגלות לשמיעה דרך השתל. זיהוי הבנת והפקת דיבור מתרחשים בשלב מאוחר יותר. לא ניתן לחזות במדויק מהי התועלת אותה יפיק אדם משתל השבלול. התוצאות מושפעות מגורמים רבים: מידת השימוש בערוץ השמיעתי, הגיל בו החל הליקוי בשמיעה, מוטיבציה, מידת המחויבות לתכנית השיקום ועוד.
 
  1. מה המצב הרפואי המזכה לקבל שתל קוכליארי במסגרת סל השירותים ?
א. ילד הסובל מחרשות דו צדדית, אשר אינה ניתנת לשיקום באמצעות מכשיר שמיעה
ב. מבוגר , מגיל 18 , שהוא מתחרש חדש או כבד שמיעה ששמיעתו התדרדרה ועונה על אמות המידה הבאות:
 
  • ליקוי שמיעה חמור/עמוק כאשר סף השמיעה 70 דציבל ומעלה
  •  מיצוי שימוש קודם במכשירי שמיעה, המותאמים באופן אופטימלי וחוסר יכולת להפיק מהם תועלת שמיעתית.
  • קיום "שפה דבורה".
  • הבנת דיבור נמוכה או שווה ל 50% עם שימוש במכשירי שמיעה, המותאמים באופן אופטימלי, בתנאי רעש של יחס אות לרעש של 10+ דציבל
  • במקרים של לקות ראיה נלווית או מתפתחת ובסינדרומים, יהיה ניתן לשקול השתלה קוכליארית גם אם לא מתקיימים כל אמות המידה הנ"ל. במקרים אלה כל מקרה ידון לגופו.
 
 
 
  1. תיאור הזכאות בסל השירותים שבאחריות הקופות
    • כיסוי מלא בגין השתל הקוכליארי
    • כיסוי מלא עבור תחזוקה וטיפול בבלאי של השתל הקוכליארי, עבור החלקים הנדרשים לתפעולו ותפקודו כגון : מעבד, כבלים, טבעת שידור. התחזוקה אינה כוללת Accessories הנוספים לשתל כמו כיסויים צבעוניים וכו',  וכמו כן אין אחריות במקרה של אובדן או נזק שאינו בלאי טבעי .
    • כיסוי עלות רכישת מטען וסוללות נטענות או סוללות מתכלות לשתל.
    • שיקום שמיעה לאחר ההשתלה - אימוני שמיעה עם השתל.
 
לתשומת הלב- קיימת זכאות למימון שתל שני במקרה והשתל הקיים מומן במסגרת סל הבריאות וחדל מלתפקד באופן חלקי או מלא או מצבו הרפואי של המבוטח מצדיק השתלת שתל שני.
 
 
  1. אחריות לאספקת השירות – קופות החולים
  2. למידע נוסף באתר משרד הבריאות
  1. מערכת שמיעה מבוססת הולכת עצם  PONTO/BAHA
    1. מהי מערכת הולכת עצם
טכנולוגיה המשלבת מעבד קול עם מתקן טיטניום קטן מושתל מאחורי האוזן. מערכת ייחודית זו מאפשרת המרת הצלילים בסביבה לויברציות המועברות דרך העצם ישירות אל האוזן הפנימית, ומדלג על מערכת השמיעה ההולכתית – תעלת השמע והאוזן התיכונה.
 
  1. זכאות בסל הבריאות באחריות הקופות - לחולים אשר אינם יכולים לקבל מענה באמצעות מכשירי שמיעה המבוססים על הולכת אוויר או באמצעות שתל קוכליארי. במצבים כגון : מחלת אוזן עם הפרשה, לאחר מסטואידקטומיה רדיקלית, היצרות (אטרזיה) של תעלת השמע, רגישות יתר בתעלת האוזן העלולה למנוע מהם להתסגל  למכשירי שמיעה רגילים, סובלים מ- Occlusion Effect בעת שימוש במכשירי שמיעה רגילים. הזכאות בסל מכסה את הניתוח + השתל. ואין כיסוי לשתל בנפרד ללא הניתוח.
  2. למידע נוסף ראה באתר משרד הבריאות,
  1. אביזרי עזר לשמיעה
    1. אביזרי עזר לשמיעה מאפשרים לבעלי לקות שמיעה לשמוע טוב יותר ולהבין טוב יותר את הדיבור והקולות בסביבות האזנה שונות, וכן לקבל התרעות על התרחשויות בסביבתם הקרובה והרחוקה. אפשר להשתמש באביזרי העזר עם או בלי מכשירי שמיעה. מכשירי השמיעה משפרים את התפקוד השמיעתי של המשתמש, אך אינם מקנים שמיעה תקינה. במצבים רבים כדאי להשתמש באביזרי העזר לשמיעה כדי להגיע להבנת דיבור מיטבית.
    2. סוגי אביזרי העזר:
      • מערכות התרעה:  אם נתקלתם בקושי לשמוע את פעמון הדלת, השעון המעורר, צלצול הטלפון, הבכי של התינוק, גלאי עשן ועוד, במהלך היום או בזמן השינה, תוכלו להיעזר באביזרי עזר אשר יתריעו על קולות אלה. ההתרעה יכולה להתבצע באמצעות הבזקי אור, רטט וצליל מוגבר או בעל טון שונה, אשר יסבו את תשומת לבכם למתרחש. אפשר לרכוש אביזרי התרעה בודדים או מערכת משולבת שתאותת על מגוון התרעות.
      • שעון מעורר: אם אתם מתקשים לשמוע את הצלצול של השעון המעורר תוכלו להשתמש בשעון בעל כרית רטט הממוקמת מתחת לכרית או למזרן או בשעון יד רוטט.
      • פעמון דלת: אפשר להתקין פעמון דלת בעל צלצול חזק או בעל טון שבו אתם מבחינים טוב יותר, בהתאם למצב השמיעה. אפשר להוסיף פעמונים בחדרים שונים בבית. לחלופין, אפשר להשתמש בביפר נייד רוטט, בנורה מהבהבת או בכרית רוטטת המונחת מתחת למזרן בשעות הלילה.
      • מגבר אישי: משמש כתחליף למכשירי שמיעה. אל יחידת המגבר מחוברות אוזניות המוליכות את הצלילים אל האוזניים. המשתמש יכול לווסת באופן עצמאי את העוצמה ולפעמים גם את הטון של הקולות הסביבתיים. מיעוד לאנשים שמתקשים להסתגל למכשירי שמיעה או שאינם מסוגלים להשתמש במכשירי שמיעה עקב מגבלות מוטוריות או רפואיות אחרות. המגבר האישי אינו מותאם ספציפית לירידת השמיעה של המשתמש (להבדיל ממכשירי שמיעה) אלא מגביר את העוצמה של כל צלילי הסביבה הנקלטים.
      • פתרונות לטלפון - כבדי שמיעה נתקלים לעתים קרובות בקושי לשוחח בטלפון. קיים מגוון רחב של פתרונות ייעודיים לטלפון לשימוש בבית, בעבודה ובחוץ.
      • טלקויל TELECOIL (מצב T): מנגנון זה, אשר קיים במכשירי שמיעה, מאפשר שמיעה חדה וברורה יותר של הנאמר בטלפון ללא הפרעה של רעשי הסביבה. שימוש במצב T מבטל את תופעת הצפצופים העולים ממכשיר השמיעה(פידבק) בעת קירוב השפופרת לאוזן.
      • טלפונים נייחים ואלחוטיים: קיימים טלפונים המאפשרים להגביר את צלצול הטלפון או לשנות את נגינתו ולשנות את העוצמה והתדר של קול הדובר בזמן השיחה. טלפונים ייעודיים אלה הם לרוב בעלי תאימות גבוהה למצב T במכשירי השמיעה.
      • מגבר לטלפון קווי: מאפשר לווסת את העוצמה ואת התדר של קול הדובר בזמן השיחה. המגבר מתחבר באופן חוטי לטלפון.
      • דיבוריות לטלפון: קיימות דיבוריות חוטיות ואלחוטיות (בטכנולוגיית בלוטות') אשר מתחברות לטלפון הנייד או הקווי ומאפשרות לנהל שיחה באיכות טובה, באמצעות העברת קול הדובר ישירות למכשיר השמיעה.
      • מערכות הגברה לטלוויזיה
המערכת מאפשרת לשמוע את הטלוויזיה ולהבין היטב את הנאמר בלי להפריע לסובבים. משדר  המחובר אל הטלוויזיה משדר את הנאמר למקלט האישי שמרכיב המאזין באמצעות שיטת שידור IR (אינפרא אדום) או FM (גלי רדיו). אפשר להשתמש במקלט ללא מכשירי שמיעה באמצעות אוזניות, או בשילוב עם מכשירי שמיעה בעלי מצב T באמצעות לולאת השראה אישית.
 
  • מערכות FM
שימוש במערכות FM מאפשר להבין דיבור טוב יותר בסביבה רועשת ומהדהדת  או כשהמרחק מהדובר גדול. המערכת הפועלת בשיטת שידור FM מורכבת משתי יחידות: משדר ומקלט. קול הדובר נקלט במשדר שהוא נושא ומועבר אלחוטית למקלט שמרכיב המאזין כבד השמיעה. השימוש במערכות FM נפוץ בקרב תלמידים וסטודנטים המשתתפים בשיעורים, אך מתאים לשימוש גם בישיבות עבודה, בטיולים מאורגנים, במפגשים חברתיים, בנסיעה במכונית ובהאזנה למערכות שמע שונות כמו מכשירי MP, טלוויזיה ומחשב. מומלץ להשתמש במערכת FM בשילוב עם מכשירי השמיעה, באמצעות לולאת השראה או על ידי חיבור ישיר של המקלט למכשיר השמיעה. אפשר גם להשתמש במערכת FM ללא מכשירי שמיעה, באמצעות חיבור המקלט לאוזניות.
 
 
  1. זכאות בסל הבריאות לאביזרי עזר
    • פריטים אלה אינם כלולים בסל הבריאות, פרט למערכת FM שקיימת זכאות לילדים בלבד כמפורט במסמך .
    • חלק מרשימת הפריטים כלולים בשב"נים של הקופות - לכל קופה יש רשימה שונה, נהלים שונים ורמות השתתפות שונות ומומלץ לבדוק מול הקופה המבטחת.
  2. אביזרים במסגרת "סל תקשורת" – משרד הרווחה משתתף ברכישת אביזרי עזר הכלולים בסל תקשורת למי שזכאי לסל תקשורת – ראה פרק ד', סעיף 3 .
  1. טינטון  (טיניטוס)
    1. כ- 15% מהאוכלוסייה סובלים מטינטון הבא לביטוי בצלצולים, רעמים או פיצוצים באחת האוזניים או בשתיהן. יש מי שסובלים מתסמינים קלים ואילו לאחרים הוא משבש את החיים.
    2. לעתים קרובות הסיבות לטינטון אינן ידועות, אך חשוב לבצע בירור רפואי על מנת לשלול סיבות רפואיות שאינן קשורות למערכת השמיעה. באופן כללי הרפואה מציעה מעט מאוד טיפולים נגד התופעה, והיעילות שלהם בהפגה מתמשכת נמוכה. במקרה שקיימת גם ירידה בשמיעה, רוב הסובלים מטינטון חווים הקלה משימוש סדיר של מכשירי שמיעה מותאמים אישית, הממסכים את צלילי הטינטון בעת הרכבת המכשירים.
    3. זכאות בסל הבריאות – סל הבריאות אינו כולל זכאות למכשירים המיועדים לטיפול בטינטון.

 מערכת החינוך 
 
  1. טיפול במרכז הטיפולי של משרד החינוך, כולל טיפול בילד עם הפרעות בשטף דיבור (מגמגם)- הטיפולים ניתנים על ידי קלינאית תקשורת בהתאם לצורך רפואי ואינם נכללים במסגרת מכסת הטיפולים הכלולים בסל הבריאות
  2. מעון יום שיקומיים לילד עם לקות שמיעה - פעוט, עם לקות שמיעה בשתי אוזנים, מגיל 1/2 שנה ועד 3, הזקוק לשיקום שמיעתי-שפתי אינטנסיבי (יש צורך לקבל אישור לכך ע"י מי ששר הבריאות הסמיכו לכך לקבוע כי יש לו לקות שמיעה בשתי האוזניים ונדרשת השמתו במעון יום שיקומי), זכאי למסגרת שיקומית, טיפולית וחינוכית המתאימה לצרכיו. 3 תנאים צריכים להתקיים לשם מימוש הזכאות:
    • ילד שטרם מלאו לו שלוש ב- 26 לאוגוסט שלפני אותה שנת לימודים.
    • הילד מקבל גמלת ילד נכה מהמוסד לביטוח לאומי.
    • הערכה התפתחותית ממכון מוכר להתפתחות הילד.
לקישור למידע נוסף לגבי חוק מעונות יום שיקומיים וכמו כן למידע בנדון באתר מיח"א
 
  1. מימוש הזכאות - יש לפנות לעובדת סוציאלית באגף הרווחה באזור מגוריכם.
הערה: מבוטח שעבורו הקופה משתתפת במעון יום שיקומי, אינו זכאי לטיפולים פארא רפואיים נוספים על חשבון הקופה

פרק ד' - זכויות כספיות בביטוח הלאומי, מס הכנסה, משרד הרווחה, ארנונה, טלויזיה וכו'
 
  1. זכויות בביטוח הלאומי
    1. גמלה לילד נכה
      1. ילדים נכים עד גיל 18 שאינם גרים במוסד או במשפחה אומנת, זכאים לגמלת ילד נכה לפי סוג הלקות ומידת תלותם באנשים אחרים. הזכאות לגמלה נבדקת מעת לעת ומשתנה לפי מידת תלותו של הילד. גמלה לילד נכה מורכבת מגמלה לסידורים מיוחדים ומגמלה לעזרה בלימודים ולטיפול התפתחותי.
      2. קיימות שתי קבוצות שזכאיות לגמלה, כל אחת באופן שונה:
        1. ילד עם לקות שמיעה בכל אחת מאוזניו של לפחות 45 דציבלים בתדירויות הדיבור זכאי לגמלה של 100% בגין לקות השמיעה.
        2. ילד עם לקות בשמיעה של לפחות 40 דציבלים בכל אחת מאוזניו ועד 44 דציבלים, הזקוק לשיקום בעזרת מכשירי שמיעה באופן קבוע זכאי ל- 50% גמלה בגין לקות השמיעה.
      3. לא תינתן גמלה לילד שאחת מאוזניו תקינה או שקיימת באחת מאוזניו לקות נמוכה מ- 40 דציבלים.
      4. הגמלה תשולם מהמועד הראשוני בו מתועד הליקוי בבדיקה, אך ניתנת רטרואקטיבית לכל היותר בעד 12 החודשים שקדמו למועד הגשת התביעה ולכל היותר עד גיל 18 ושלושה חודשים.
      5. משפחה, שבה שני ילדים עם צרכים מיוחדים או יותר, המוכרים ע"י ביטוח לאומי, זכאית לתוספת של 50% גמלה, כלומר 150% גמלה לכל ילד.
      6. הזכאות לגמלה נקבעת ללא קשר לרמת ההכנסות במשפחה.
      7. אופן הפניה לביטוח לאומי – הגשת התביעה לגמלה מתבצעת על ידי ההורה שהילד נמצא עמו, או האפוטרופוס שלו בסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום מגוריו של הילד. על התובע להגיש טופס תביעת גמלת ילד נכה בצירוף תעודות רפואיות (בדיקת ABR (ברה) המוקדמת ביותר העונה על הקריטריונים לגמלה + אודיוגרמה המעידה על לקות השמיעה + בדיקת סינון שמיעה יילודים שנעשית בביה"ח בסמוך ללידה במידה, או אישור רפואי המעיד שהלקות מלידה) לתשומת לבכם : אם חלה החמרה במצבו של הילד ובידי התובע אישור רפואי על כך, ביכולתו לבקש דיון חוזר
    2. קצבת נכות - אזרח מגיל 18 ומעלה אשר הינו בעל מוגבלות המוכר כנכה והכנסתו היא פחות מרבע מהשכר הממוצע או שהכנסתו בפועל הצטמצמה עקב הנכות ב-50% ומעלה - זכאי לקבל קצבת נכות חודשית מאת הביטוח הלאומי. חשוב להגיש את התביעה בתוך 12 חודשים מהיום בו הפכתם זכאים לקצבה, אחרת עלולה להיפגע הזכאות לקצבה
    3. הורים לילד כבד שמיעה - הוריו של ילד עם מוגבלות המוכר כנכה, זכאים לגמלה חודשית. את התביעה לקבלת הגמלה יש להגיש בסניף המוסד לביטוח לאומי שבמקום מגורי הילד ??? לבדוק ולוודא שאכן נכון
  2. זכויות במס הכנסה
    1.  פטור ממס הכנסה - כבדי שמיעה המוכרים כנכים זכאים לפטור ממס עד תקרת הכנסה מסוימת – פרטים ברשות המיסים.
    2. קבלת החזר כספי במיסוי - אדם כבד שמיעה זכאי לקבל החזר חד-פעמי של מיסים ברכישת מכשיר פקס או מודם פקס, והחזר כספי עבור רכישת גלאי בכי, אם יש לו ילד/ים מלידה ועד גיל 3.
    3. הורים לילד כבד שמיעה הזקוק למסגרת לימוד מיוחדת זכאים לנקודות זיכוי במס הכנסה. יש למלא טופס 127 אותו אפשר להוריד באינטרנט. נוסח הטופס הוא: " לנ"ל ירידה בשמיעה דו צדדית נאוטלית על רקע סנסורי הגורמת לפיגור בהתפתחות שפה ודיבור". על הטופס צריך לחתום רופא א.א.ג. או רופא ילדים. לטופס יש לצרף אישור נכות מבטל"א ואישור מהמסגרת על כך שהילד לומד שם.
  3. שירותי תמיכה לתקשורת במשרד הרווחה
    1. כדי לשפר את יכולתם של אנשים עם מוגבלות בשמיעה לקיים תקשורת עם סביבתם ולאפשר להם לממש את הפוטנציאל האישי שלהם, ניתנת אפשרות לתבוע שירותי תמיכה לתקשורת בלשכות הרווחה של הרשויות המקומיות
    2.  שירותי התמיכה נחלקים לשלושה:
      1. מתן דמי תקשורת קבועים
      2. מהם דמי תקשורת- דמי תקשורת מהווים סיוע כספי חודשי למימון הוצאות שוטפות הנובעות מלקות השמיעה המופקד באמצעות משרד הרווחה מדי חודש בחשבון של הזכאי.
      3. מי זכאי לדמי תקשורת - אדם בגיל 18 ומעלה עם לקות שמיעה מלידה או שהיא התרחשה עד גיל 3אשר לו ירידה בשמיעה של לפחות 70 דציבלים עפ"י חישוב ממוצע סיפי השמיעה 500 עד 4,000 הרץ (Hz) באוזן הטובה. הזכאות לדמי תקשורת הינה מיום פנייתו של המבקש.
      4. גובה דמי תקשורת - מענק של 367 או 334 ₪ בחודש לזכאי שעובד בשכר (לפחות 20 שעות בשבוע) או שאינו עובד (בהתאמה) הנכנסים מדי חודש לחשבון הבנק.
      5. שירותי תרגום לשפת הסימנים ומשפת סימנים או תמלול (הקלדת שיחה על מסך מחשב), וכן והעתקת סימנים לאלה עם לקות כפולה (מגבלה בשמיעה ובראיה גם יחד). את שירותי התרגום, התימלול והעתקת סימנים יש להזמין 7 ימים מראש ממרכז סלע באמצעות טפסים אותם ניתן להוריד באתר שמעיה.
      6. סל תקשורת - סיוע ברכישת אביזרי תקשורת
      7. סיוע כספי בקניית עזרי תקשורת בסך 3,109 ש"ח (ובהגיע לגיל זקנה 777 ש"ח) שיעמוד לרשות כל אדם כל 4 שנים מיום זכאותו.
      8. בנוסף השתתפות ברכישת גלאי בכי באופן חד-פעמי,
      9. כמו כן, החזר / השתתפות ב מ.ע.מ ומס קניה בקניית מכשיר פקסימיליה נייח / נייד או מודם-פקסימיליה היא בגובה 90% מעלות הפריט.
      10. מי זכאי ? - אדם בגיל 18 ומעלה עם לקות שמיעה מלידה או שהיא התרחשה עד גיל 3אשר לו ירידה בשמיעה של לפחות 70 דציבלים עפ"י חישוב ממוצע סיפי השמיעה 500 עד 4,000 הרץ (Hz) באוזן הטובה. הערה - גבר בגיל 65 ומעלה ואישה בגיל 60 ומעלה זכאים ל-25% מדמי התקשורת.
  4. הנחה בארנונה -  כל רשות מקומית רשאית לתת הנחות בתשלומי ארנונה לזכאי לקצבה חודשית עפ"י חוק הביטוח הלאומי – פרטים ברשות המקומית
  5. הנחה בתשלום לבזק - משפחה עם ילד כבד שמיעה מעל 80db   זכאית להנחה בתשלומים לבזק בשיעור של  50% באחזקת הקו. תחבורה
    1. הנחה על תחבורה - בעלי כבדי שמיעה המוכרים כנכים כבעלי דרגת נכות מסוימת בעלי תעודת זכאות, זכאים לכרטיסיות הנחה בתחבורה הציבורית.
    2. נגישות – תקנות הסדרת הנגישות לאנשים עם מוגבלויות לשירותי תחבורה ציבורית מחייבות את מפעילי התחבורה הציבורית לדאוג לקיומו של שילוט מתאים כך לדוגמא מידע הניתן לציבור בתחנה מרכזית על לוחות זמנים, יעדי נסיעה, נגישות קווי שירות באוטובוסים, רכבות, כלי טיס וכיוצא בזה, יימסר גם באמצעות טלפון ופקס ויופק גם בכתב מוגדל. וכן בעמדת מודיעין, קופה או עמדת שירות מאוישת. בתחנה, יימצאו נייר וכלי כתיבה לשימוש אנשים בעלי לקות שמיעה.
  6. אגרת טלויזיה - כבדי שמיעה זכאים לפטור מלא מתשלום אגרת טלוויזיה. יש לפנות לרשות השידור לצורך קבלת הפטור. להרחבה ראה באתר abiliko

פרק ה'- תנאי עבודה ואיסור הפליה בעבודה
 
  1.  שיקום מקצועי
    1. כבדי שמיעה אשר מוגדרים כבעלי נכות של למעלה מ-20% והם חסרי מקצוע ו/או אינם יכולים לעסוק במקצוע עקב מגבלתם זכאים לסיוע בהכשרה מקצועית במסגרת הביטוח הלאומי. הסיוע יכול להתבטא במסגרת של קורסים מקצועיים ויכול להגיע אף למימון תואר אקדמי. כמו כן המל"ל מסייע באביזרי עזר, נסיעות ומכשירי לימוד לתלמידים בהתאם לצורך ולתנאי הסיוע.
    2. השמה מקצועית - הביטוח הלאומי מאפשר השמה מקצועית אשר במסגרתה המל"ל נושא בחלק מעלות השכר של העובד והמעסיק מכשיר את העובד. מסלול זה מאפשר לשני הצדדים לבדוק את התאמת העובד לתפקיד ולהיפך, כאשר בתקופת הניסיון המל"ל נושא ב"דמי הלימוד"
  2. התאמת מקום העבודה – מעסיק יכול להגיש בקשה למשרד התעשיה המסחר והתעסוקה לקבלת סיוע כספי להתאמת מקום העבודה לכבדי שמיעה.
  3. חוק ההפליה בין דורשי העבודה - חל איסור חמור בחוק להפלות עובדים או בין דורשי עבודה, מחמת מוגבלותם, ובלבד שהם כשירים לתפקיד או למשרה הנדונים. החוק קובע כי הפליה היא גם קביעת תנאים שאינם רלוונטים לתפקיד אלא אם מדובר בדרישה המתחייבת מהדרישות המהותיות של התפקיד או של המשרה.