רעש - נחמד לשמוע, אך לפעמים עלול להזיק

בס"ד
הרעש והשפעתו על השמיעה
 
האוזנים שלנו חשופות לרעש במקומות העבודה, ברחובות העיר, במסיבות רעים ואף בבית לא חסר רעש - הבה נכיר את הצדדים היפים שלו, ונביט אל הצדדים הפחות יפים שלו - על מנת שנשכיל להתשמש באוזנים שלנו כמה שיותר והכי טוב שאפשר, ככל שנתן לנו הבורא את היכולת.
החושים שלנו נותנים צבע לחיים. אנחנו יכולים לראות, להריח, להרגיש, לטעום ובוודאי לשמוע . דבר זה נותן לנו אפשרות לתקשורת יעילה. זו הסיבה שהחושים שלנו ראויים להגנה הטובה ביותר . במיוחד השמיעה שלנו. ברגע שהשמיעה שלך נפגעת לא ניתן לרפאה. למרות זאת, הרבה אנשים נחשפים לרעש מדי יום. לא תמיד ניתן להתחמק מרעש בעוצמות גבוהות. לעומת זאת, הימנעות מנזקים לשמיעה שלך אפשרית.
 
שמיעה
הנזק שנגרם על ידי חשיפה לרעש תלוי בעיקר בעוצמת הרעש ובמשך החשיפה אליו. גם לתדירות יש השפעה, תדירויות גבוהות מפריעות ומזיקות יותר מאשר תדירויות נמוכות. הרעש עלול לעייף את האוזן הפנימית ולגרום לאבדן שמיעה זמני. לאחר סיום המשמרת באה תקופת מנוחה, שבמהלכה עשויה השמיעה לחזור לקדמותה. אולם, במקרים רבים העובד חוזר לעבודתו זמן קצר בלבד לאחר התאוששות שמיעתו. לכן, האוזן הפנימית נמצאת למעשה המצב עייפות כמעט ברציפות. כשהחשיפה לרעש נמשכת, מאבדת האוזן בהדרגה את כושרה להחלים מאובדן השמיע הזמני והנזק נעשה בלתי-הפיך. הפגיעה מתרחשת באיטיות ובדרך כלל העובד אינו מודע לכך בתחילת התהליך. הרעש במקום העבודה משפיע בתחילה על הכושר לשמוע צלילים בעלי תדירות גבוהה. פירוש הדבר: אף שהאדם עדיין מסוגל לשמוע רעשים מסוימים, ייתכן שהוא שומע קולות דיבור וקולות אחרים בצורה בלתי ברורה או מעוותת. טענה אופיינית לעובדים ששמיעתם נפגמה היא: "אני שומע אותך, אבל איני יכול להבין אותך".
השפעות נוספות – ידוע כי רעש יכול לגרום להחשת קצב הדופק, ללחץ דם מוגבר ולהיצרות כלי הדם. כמוכן, רעש עלול להטיל עומס גם על איברים אחרים בגוף, וזאת משום שהוא גורם להפרשות חריגות של הורמונים ומתיחת שרירים. עובדים החשופים לרעש מתלוננים לפעמים על עצבנות, חוסר שינה ועייפות .
 
רעש
לכל קול בלתי רצוי נהוג לקרוא בשם "רעש". ההשפעה המטרידה של הרעש תלויה הן בעוצמתם והן בתדירותם של גלי הקול. למשל, תדירויות גבוהות מטרידות יותר מתדירויות נמוכות. טונים טהורים מטרידים יותר מקולות המורכבים מטונים רבים. אוזן האדם רגישה ללחץ גלי הקול , הפועל על תוף האוזן. לכן, עוצמת הלחץ יכולה להגדיר את עוצמת הרעש. סף השמיעה הוא dB0 ואילו סף הכאב הוא dB140. הגדלת עוצמת הרעש ב-dB10 מורגשת על ידי האוזן כהכפלת עוצמת הרעש.
 
דוגמאות אופייניות למפלס הרעש
כל המדידות בוצעו במרחק 1-15 מטר מהמקור.
 
מפלס הרעש (dB) דוגמאות רעש
0dB הקול החלש ביותר שאנו יכולים לשמוע
20dB רשרוש עלים
30dB לחישה
40dB משרד שקט
50dB ציוץ ציפורים
60dB שיחה רגילה
70dB שואב אבק
80dB מסעדה רועשת
90dB אבן משחזת
100dB צופר רכב
110dB תזמורת
120dB גנרטור גדול
140dB מנוע סילון (סף הכאב)
 
כדי לזהות בדייקנות את כל בעיות הרעש במקום העבודה, צריך למדוד את הרעש מכל מקור בנפרד.

 
עוצמת הרעש 
רמות עוצמת הרעש/הקול נמדדת בדציבלים. לעוצמת הרעש ולמשך זמן החשיפה השפעה רבה על הנזק לשמיעה. חשיפה לאורך זמן לרעש של מעל 85 דציבלים, מחייבת מיגון.
 להלן מספר דוגמאות נוספות:
 
 מהות הרעש דציבלים dB
סף השמיעה המינימלי 0
רעש הנשימה 10
איוושת העלים 20
לחישה 30
רעש מבית מגורים בלילה 40
רעש מסעדה שקטה 50
שיחה בין שני אנשים, בכי תינוק 60
רעש מאוורר, תנועת מכוניות בכביש 70
שואב אבק, דיבור בקול, צלצול טלפון 80
מפל מים 90
צעקה, רכבת תחתית 100
תזמורות, אוזניות ברמה גבוה 110 
מערבל חשמלי, הליקופטר 120
מכונה תעשייתית במפעל, תזמורת 130
ירי מקלע מקרוב, צפירת מכונית ממרחק 1 מטר 140
המראת מטוס סילון 170
טיל נוסק  
 
 
 לרעש השפעות שליליות רבות
 השפעות גופניות:
*הגברת קצב הנשימה.
*הגברת קצב פעימות הלב.
*הגברת צריכת האנרגיה בגוף.
*עליית לחץ הדם.
*הזעת יתר.
*פגיעה במערכת העיכול.
*עלייה ברמת האדרנלין בדם.
*עלייה בריכוז השומנים בדם.
*התכווצות שרירים.
 השפעות פסיכולוגיות:
*עייפות.
*מתח ועצבנות.
*פגיעה בכושר הריכוז.
 הפגיעה במערכת השמיעה הינה הפגיעה השכיחה ביותר בעקבות חשיפה לרעש ומתבטאת בתופעות הבאות:
*ירידה בשמיעה
*הדהוד בראש
*כאבי ראש ואוזניים
*חוסר שיווי משקל
*זמזומי אוזניים – טינטון
*הפרעות בשינה
*קשיי ריכוז
 כיצד משפיע הרעש על השמיעה?
חשיפה פתאומית או ממושכת לרעש פוגעת בתאי השיער בשבלול שבאוזן הפנימית. תאים אלהרגישים במיוחד ועלולים להיהרס מחשיפה לרעש. כתוצאה מכך עלולה להיווצר פגיעה בשמיעה שעלולה להיות חולפת או קבועה.
 בתחילה נפגעים התדרים הגבוהים, ובמשך הזמן אם ממשיכים להיחשף לרעש נפגעים גם התדרים הבינוניים.
 דרכי מניעה מנזקי חשיפה לרעש
מודעות לנזקי רעש והימנעות מחשיפה לרעש. באם אין אפשרות להימנע לחלוטין מחשיפה לרעש רצוי:
*להגן על השמיעה באמצעות אטמים.
*לצמצם את זמן החשיפה לרעש במידה המותרת.
*לערוך שינויים בסביבה הרועשת (בידוד אקוסטי)
 זמן החשיפה המותר לרעש חזק
 זמן החשיפה המותר לרעש חזק יורד - ככל שעולה עוצמת הרעש.
 להלן מספר דוגמאות:
 
 
 
דציבלים  dB זמן מותר לחשיפה שעות/דקות
90 שעות
92 שעות
95 שעות
97 שעות
100 שעות
102 90 דקות
105 60 דקות
110 20 דקות
115 15 דקות
 
 
עוצמת הרעש הממוצעת הנמדדת במועדונים וברבים מן אולמי החתונות הינה בתחום ממוצע של 90-110 דציבלים. לעיתים עוצמת הרעש מגיעה עד ל- 130 דציבלים. מאחר שזמן החשיפה לרעש בבילוי כזה הוא 2-4 שעות, העוצמה אליה נחשפים היא מעבר למותר ומהווה סכנה לשמיעה.
עקב העובדה שהשימוש בנגני מוסיקה בעלי אוזניות בקרב צעירים נפוץ ועוצמת הקול המגיעה ישירות לעור התוף גבוהה ביותר, גם כאן קיימת סכנה.
יש להגביר את המודעות לנזקי רעש לצעירים.
לאחרונה אושרה בישראל תקנה הקובעת שעוצמת הרעש המירבית המותרת באירועים לא תעלה על 85 דציבלים. בהגיע עוצמת הרעש מעל 85 דציבלים, תהבהב נורית אזהרה, ולאחר 30 שניות ינותק זרם החשמל למערכת ההגברה. תקנה זו אמורה להיות מיושמת בקרוב.
 
 
 
*המידע במאמר לקוח מאתרים שונים, הזכויות שמורות להם.
 
קישור נוסף למוסד לבטיחות וגהות.