הדקדוק הפנימי של כבדי השמיעה

פרופ' ונדי סנדלר, בלשנית וחוקרת שפות סימנים מאוניברסיטת חיפה, זכתה בפרס ה-ERC היוקרתי מטעם האיחוד האירופי. הפרס, בגובה 2.5 מיליון יורו, נועד לממן את מחקרה המבוסס על השימוש בחלקים שונים של הגוף ליצירת מבנים דקדוקיים בשפת הסימנים של אנשים כבדי שמיעה – פרויקט שנקרא “הדקדוק של הגוף”. סנדלר וצוותה, הכולל את ד"ר עירית מאיר מאוניברסיטת חיפה וזוג חוקרים אמריקאים נוספים, חוקרים במשך יותר מעשור את שפת הסימנים הייחודית של שבט אל־סייד המתגורר ביישוב הבדואי חורה שבנגב. המחקר חשף תהליכי יצירה והתפתחות שפה בקהילה אנושית ללא מודל שפתי קודם. שילוב של סיבות גנטיות והרגלי הנישואין בשבט הוביל לכך שלמעלה...

פרופ' ונדי סנדלר, בלשנית וחוקרת שפות סימנים מאוניברסיטת חיפה, זכתה בפרס ה-ERC היוקרתי מטעם האיחוד האירופי. הפרס, בגובה 2.5 מיליון יורו, נועד לממן את מחקרה המבוסס על השימוש בחלקים שונים של הגוף ליצירת מבנים דקדוקיים בשפת הסימנים של אנשים כבדי שמיעה – פרויקט שנקרא “הדקדוק של הגוף”.

סנדלר וצוותה, הכולל את ד"ר עירית מאיר מאוניברסיטת חיפה וזוג חוקרים אמריקאים נוספים, חוקרים במשך יותר מעשור את שפת הסימנים הייחודית של שבט אל־סייד המתגורר ביישוב הבדואי חורה שבנגב. המחקר חשף תהליכי יצירה והתפתחות שפה בקהילה אנושית ללא מודל שפתי קודם. שילוב של סיבות גנטיות והרגלי הנישואין בשבט הוביל לכך שלמעלה מ-150 מבני השבט חירשים - שכיחות של פי 50 מהאוכלוסייה הכללית, ונוצרה בו באופן ספונטני שפת סימנים חדשה בת 80 שנה בלבד

בניגוד לכל השפות המדוברות בעולם שהן בנות אלפי שנים, השפה הצעירה של אל־סייד מאפשרת לחוקרים ללמוד על האופן שבו בני אדם יוצרים ומפתחים שפה. המחקר מגלה כיצד מתפתחת שפה שמנצלת לא רק את הידיים אלא גם מחוות גוף והבעות פנים שונות, כדי לחבר מבנה דקדוקי.

"שפות סימנים צומחות בכל מקום שיש בו קהילה של אנשים חירשים. במקרה של שבט אל־סייד, היו לדורות הראשונים מעט מאד קשר עם אנשים חירשים ושפות סימנים אחרים מחוץ לכפר. לכן על ידי חקר השפה של אנשים מדורות שונים, היתה לנו הזדמנות מדעית נדירה לצפות בהתפתחות השפה יש מאין", הסבירה פרופ' סנדלר ל"הארץ". "בעוד שהמלים בשפת הסימנים מבוטאות בידיים בלבד, על מנת לתת לתוכן מבנה דקדוקי, משתמשים החירשים בגופם. למשל, ליצירת משפט תנאי יזיז הדובר את הראש קדימה ('אם…') ואחורה ('אז…'). ליצירת שאלת כן או לא - מרימים את הגבות. ללא תנועות אלו, 'המאזין' לא יבין את הכוונה ויפרש את הדברים אחרת לחלוטין".

המחקר הצביע על הבדלים מהותיים בתנועות הגוף בין הדורות בכפר. כך למשל, התברר כי בדור הראשון נעשה שימוש בתנועות ידיים בלבד - ללא שימוש בגוף - ליצירת מבנים דקדוקיים, בדור השני נוספו תנועות ראש ובדור השלישי נוספו גם הבעות פנים. "למעשה, עם כל דור, נוספה לשפת הסימנים שכבה נוספת והמבנה הדקדוקי שלה נהיה מורכב יותר, כך שהדור הצעיר מדבר בשפה יותר עשירה מהדור המבוגר. לתצפיות אלה חשיבות גדולה ודרכן אנו יכולים ללמוד איך התפתחו ונבנו שפות אחרות, ותיקות יותר", אומרת סנדלר.

סרטון וידאו

 
המחקר של סנדלר ועמיתיה הוא שאפתני יותר מאשר הבנת מרכיבי שפת הסימנים השבטית. שאיפתם היא לגלות את התשתית הקוגניטיבית לביטוי רגשות באמצעות הפנים והגוף, כדי להבין טוב יותר את הבסיס האבולוציוני להתפתחות שפה. יחד עם פרופ' סימון שמאי־צורי מאוניברסיטת חיפה ופרופ' קטיה ליבל מהאוניברסיטה החופשית בברלין, תחקור סנדלר את אופן ההבעה של רגשות באמצעות הבעות פנים ומחוות גוף בבני אדם ובקרובים להם מבחינה אבולוציונית – שימפנזים. במחקר ייעשה שימוש בין היתר גם ב-fMRI לצורכי הדמיה של הפעילות המוחית בעת חשיפה להבעות רגשיות שונות.
היישוב חורה בנגב
נדבך נוסף של המחקר מתמקד בהבנת הדקדוק של הגוף על ידי מניפולציות של מרכיביו השונים במעבדת תיאטרון ששחקניה יהיו אנשים חירשים. הפרופ’ עתי ציטרון, מהחוג לתיאטרון באוניברסיטה, יקים את המעבדה יחד עם פרופ' סנדלר. "האומנות, כמו השפה, היא יכולת ייחודית לבני האדם, ומעבדת התיאטרון תחבר בין שתי יכולות אנושיות יסודיות אלה, בשיתוף פעולה עם שחקנים בקהילת החרשים הישראלית", מסבירה סנדלר.

פרס ה-ERC מוענק מדי שנה על ידי האיחוד האירופי לחוקרים בולטים מרחבי היבשת ומדינות נוספות. סך המענק המחולק בין כלל הזוכים עומד על למעלה ממיליארד יורו.

תודות 'לפיקוח על חינוך תלמידי לק"ש', עידו אפרת -'הארץ'