כבדי שמיעה בקרב תינוקות וילדים

דניאל עמית, רוקחת, מכבי
העובר שומע החל מהשליש האחרון של ההריון ולאחר לידתו שמיעתו טובה לפחות כמו זו של מבוגר. התינוק מגיב לקולות הסביבה, מזהה את הקול של הוריו או של האנשים הקרובים לו ובהמשך גם מחקה צלילים שהוא שומע. הוא מגיב בבהלה, על ידי מצמוץ, לקולות בעוצמה גבוהה.

 

ילדים בעלי כבדות שמיעה אינם מפתחים כנדרש את כישורי השפה והדיבור, או ששפתם ודיבורם משובשים. גילוי מוקדם של כבדות שמיעתי מאפשר שיקום השמיעה, באופן שהילד יוכל לפתח את כישורי הדיבור והשפה אשר חיוניים עבור ההתפתחות הרגשית, החברתית והלימודית.

 

ככל שמאבחנים את הכבדות בגיל צעיר יותר כך עולה הסיכוי לצמצום הנזק ההתפתחותי. ניתן להתאים מכשירי שמיעה לפעוטות כבר בגיל 3 חודשים ולעיתים מומלץ לשלב את הילד במסגרת מיוחדת המותאמת לו.

 

הבדיקות המשמשות להערכת השמיעה של יילודים ותינוקות (או של ילדים קטנים שאינם משתפים עדיין פעולה) הן בדיקת הדים קוכליאריים, (OAE) ובדיקת "ברה" (A.B.R).
מדובר בבדיקות שאינן מצריכות שיתוף פעולה מצד הנבדק.

 

קיימות גם בדיקות התנהגותיות להערכת השמיעה של ילדים, למשל Free field audiometry. זו בדיקה הבוחנת את סף שמיעת הדיבור ללא אוזניות. במהלכה שני בודקים מדברים אל הילד ממספר כיוונים, על מנת לבחון כיצד הוא מגיב לגירויים קוליים.

 

ניתן לבצע בדיקת שמיעה מלאה הכוללת אודיאומטריה, סף שמיעת דיבור (S.R.T) ודיסקרימינציה (יכולת להבחין במילים), החל מהגיל בו הילד משתף פעולה, בדרך כלל מגיל שלוש - חמש שנים.

בדיקות סינון שמיעה בקרב ילודים (הדים קוכליאריים)

החל מחודש ינואר 2010 בדיקת סינון השמיעה (בדיקת הדים קוכליאריים) היא בדיקת חובה בכל בתי היולדות בישראל. הבדיקה מתבצעת ביום הראשון ללידת הילוד, במידת האפשר בזמן השינה.

 

במהלך הבדיקה מניחים אוזניה קטנה מאוד בפתח אוזנו של התינוק ובאמצעותה משמיעים צלילים עדינים. במצב של שמיעה תקינה מוחזר הד למיקרופון המחובר לאוזנייה, וזה מודד את עוצמתו. כאשר ההד חלש מאד, או אינו קיים, מתעורר חשד לליקוי בשמיעה. מדובר בבדיקה קצרה ולא פולשנית אשר אינה כרוכה בגרימת חוסר נוחות לתינוק.

 

במידה שאין כלל הד, מתבצעת בדיקה נוספת ביום השני לשהייה בבית היולדות. גם אם תוצאות הבדיקה מעידות לכאורה על בעיה, עדיין לא ניתן להסיק מכך שהילד סובל מאובדן שמיעה. במקרה זה תידרשנה בדיקות נוספות, דוגמת בדיקת ABR, על מנת לנסות לאבחן את הסיבה לתוצאות המחשידות של בדיקת הסינון.

 

בדיקת ABR

הבדיקה בוחנת את יכולת ההולכה של מסרים קוליים מעצב השמיעה שבאוזן הפנימית לגזע המוח. היא נותנת תשובה לשאלה אם יש או אין ירידה בשמיעה, כתלות בתפקוד עצב השמיעה. בדיקה זו אינה מצריכה שיתוף פעולה מצד הנבדק.

 

מקובל לבצע את הבדיקה בקרב תינוקות בני חודשיים, כאשר מתעורר חשד לליקוי שמיעתי עקב סיבוכים בלידה, פגות או מומים מולדים. במהלכה מצמידים אלקטרודות לראש התינוק ונבדקת התגובה לגירוי השמיעתי.

 

בדיקות שמיעה במסגרת המעקב אחר ההתפתחות

במסגרת המעקב אחר התפתחות התינוק מתבצעות מספר בדיקות שמיעה. בגיל 6 שבועות נבדקת תגובת התינוק לרעש פתאומי ובגיל 3 חודשים מתבצעת בדיקה נוספת על ידי השמעת צלילים בצידי הראש. כאן נבדק אם התינוק מזיז את ראשו לכיוון מקור הצליל.

 

בגיל 7-9 חודשים מתבצעת בדיקת שמיעה התנהגותית. מדובר בבדיקה הדורשת שיתוף פעולה מצד הנבדק. התינוק יושב על ברכי ההורה ומושמעים לו צלילים בעוצמות שונות (נמדדות בדציבלים). בבדיקה עוקבים אחר התגובות של הילד, דוגמת הפנייה של הראש לכיוון מקור הצליל.

 

כאשר הילד אינו משתף פעולה, או שיש צורך בקבלת מידע מדויק יותר לגבי שמיעתו, מבצעים בדיקת שמיעה שאינה מצריכה שיתוף פעולה מצד הנבדק, דוגמת בדיקת ABR.
במקרים רבים מקורו של ליקוי השמיעה בדלקת אוזניים או עקב ייצור יתר של שעוות אוזן.

 

בגילאי שנתיים עד שנתיים וחצי מבצעים שוב בדיקת שמיעה ובדיקה של התפתחות השפה.
בחלק מהערים בישראל מתבצעות בדיקות שמיעה לילדים בכיתה א' או ב'.

 

שיגרת בדיקות השמיעה הנהוגה בישראל מצליחה לאתר ליקויי שמיעה רבים והודות לה ניתן להתחיל בטיפול מוקדם.

 ילדים בעלי כבדות בשמיעה מקבלים מכשיר שמיעה מהסוג שמאחורי האוזן, הן בשל היותו יציב יותר והן בשל העובדה שהאוזן שלהם גדלה עם הגיל.

קרדיט: 'מכבי'