קיום אינטראקציות חברתיות מהווה אתגר אוניברסלי, אולם עבור ילדים ובני נוער כבדי שמיעה וחרשים מדובר באתגר מורכב במיוחד.
הקשב החברתי דורש מאמץ רב־חושי הכולל תשומת לב חזותית מוגברת לצד מאמץ שמיעתי מתמשך. כאשר ילד מתקשה ליזום או לקיים אינטראקציה חברתית באופן ספונטני, עלולות להתפתח בעיות משניות – בהן קשיי למידה, בידוד חברתי ופגיעה במצב הרגשי.
(Kaland, M. & Salvatore, 2002)
גם כאשר האינטראקציה מתנהלת ביעילות, היא כרוכה לעיתים במאמץ גבוה הגורם לעייפות תקשורתית, לחוסר עניין במפגשים חברתיים ולתחושת שונות. לצד זאת, קשיים בתחום הפרגמטי נפוצים בקרב ילדים עם מוגבלות בשמיעה, ומשפיעים על יכולת ניהול שיח יומיומי – הן כמאזינים, עקב קושי בתפיסת דיבור, והן כדוברים, עקב קשיים שפתיים.
(Adams, 2002; Ninio & Snow, 1996)
הנגישות השמיעתית המוגבלת והקשיים הרגשיים והפרגמטיים הנלווים מדגישים את הצורך בהתייחסות מקצועית ייעודית.
תוכניות התערבות בגיל צעיר
תכניות ההתערבות של שמעיה נועדו לאפשר לילדים ובני נוער עם מוגבלות בשמיעה להכיר את יכולותיהם, להבין את קשייהם, לפתח שיח על צרכיהם ולקדם את זכויותיהם בסביבות חיים מגוונות.
פיתוח מיומנויות אלו כבר בגיל הצעיר מאפשר להם לקחת אחריות על ההתאמות התקשורתיות הנדרשות ולהתנהל באופן עצמאי ובטוח יותר
(Rugg & Donne, 2011; Luckner, 2002; Anderson & Arnoldi, 2011)
במסגרת המרכז החינוכי־טיפולי, שמעיה מפעילה תכניות מובנות המשלבות עבודה חברתית־רגשית, שמיעתית ושפתית, המותאמות לגיל ולשלב ההתפתחותי של הילד.
