האורות של חנוכה כבר כבו, אבל החמימות שהם השאירו אצלנו במערך הדיור עדיין מורגשת בכל פינה.
השנה, החג לא היה רק "אירוע", אלא רצף של רגעים שגילו לנו כמה כוח טמון בידיים ובלב של כל אחד מהדיירים שלנו.
ערב של גילויים בדירת הבוגרים
כשפתחנו את הדלת להורים בדירת הבוגרים, יכולנו להרגיש את הגאווה באוויר. זה היה ערב שכולו עשייה עצמית: כל דייר בחר להביא את עצמו ואת הכישרון שלו,
והכין במו ידיו משהו מיוחד ואישי עבור הערב הזה.
היה קשה לעצור את הדמעות כששמענו את השיר שנכתב והולחן על ידי אחד הדיירים – מילים של חיים וניצחון שהוא יצר בעצמו.
לצידו, דייר אחר שהתאמן רבות הציג נגינה מרגשת, ודייר נוסף חשף תמונה אמנותית מרהיבה שצייר והשקיע בה את כל כולו.
לראות אותם עומדים שם, מציגים את פרי עמלם, היה שיעור אמיתי על האור המיוחד שיש לכל אחד להציע.
השיא היה כשראינו את ההורים והבנים יושבים יחד, ראש לצד ראש, עסוקים ביצירה משותפת של תמונת אמנות.
שם, סביב השולחן והארוחה המשובחת, נעלמו כל המחיצות – הייתה רק שעה של חיבור, של יצירה ושל אהבה פשוטה.
משהו מתוק לקחת הביתה
בדירות הבנות, האווירה הייתה מלאה בשמחה של עשייה. יחד עם הצוות המסור, הבנות הפשילו שרוולים והכינו בעצמן עוגות מיוחדות.
כל אחת השקיעה את כל הלב בעיטור ובעיצוב האישי שלה, עד שהתוצאה הייתה יצירת מופת מתוקה.
היה מרגש לראות את החיוך על פניה של כל דיירת כשהיא אחזה בעוגה שהכינה במו ידיה, כשהיא אורזת אותה בזהירות כדי להביא אותה כמתנה למשפחה בבית.
זה היה ה"אור" האישי שלהן, שהן לקחו איתן לחופשה.
זכינו השנה לראות איך כל נר ונר מאיר בדרך הייחודית שלו, ואיך העשייה העצמית של כל אחד מהדיירים בונה יחד אור גדול של משפחה אחת.